החלטה בתיק רע"צ 40457-12-09

נתוני רקע ועובדות

1.         בפני בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשם ההוצל"פ מר עיסא סעיד מיום 6.12.09 לבטל את החלטת הרשם מיום 24.6.09 ולהמשיך בהליכי המימוש לגבי דירה חמישית אשר נותרה למימוש בתיק זה וזאת למרות שטרם נקבע גובה החוב המדויק בתיק ע"י המומחה שמונה ע"י הרשם. 

2.         כב' הרשם סירב לעכב את מימוש הדירה החמישית ולבטל את החלטתו מיום 24.6.09 בציינו כי לאחר דחיית תביעת החייב המנוח ו/או עזבונו ברור כי קיים חוב (מדובר בתביעה שהתנהלה בבית משפט השלום בתל אביב 13091/04 לפיה נדחתה טענת קיזוז על סך 1.5 מיליון ש"ח מסכום החוב. נטען כי הוגשה ערעור על פסק דין האמור. כב' הרשם קבע כי אין בידו סמכות לעכב הליכי מימוש כאשר אין החלטה של בית משפט בעניין. גם עצם העובדה שהוגש ערעור על פסק הדין אינה מהווה סיבה לעיכוב כל עוד אין החלטה מטעם בית המשפט המוסמך והעובדה כי המומחה טרם נתן חוות דעת לעניין גובה החוב, איננה מהווה נימוק מספיק לעיכוב הליכים.

על החלטה זו הוגשה בר"ע זו.

טענות המבקש

3.         עזבונו של  המבקש אשר הלך לעולמו ביום 21.11.08, בא במקומו בניהול הליך זה, ויכונה מעתה "המבקש". 

המבקש טוען כי ההחלטה נשוא הערעור סותרת החלטה קודמת מיום 26.2.09 לפיה הושהו  הליכי הכינוס לגבי הדירה החמישית וזאת כל עוד מתנהלים דיונים בבתי המשפט השונים, בכל הנוגע להליכי הכינוס או בנוגע לגובה החוב. עוד לטענתו, יש לעכב את הליכי המימוש מכיוון שלא נקצב החוב בתיק ההוצל"פ ולא הוכרעה בערעור טענת הקיזוז של 1.5 מיליון ש"ח.

המבקש טען כי בנסיבות החלטת רשם ההוצל"פ היא בלתי סבירה במיוחד לנוכח העובדה כי פסק הדין בע"א 1986/09 טרם ניתן.

לא זו אף זו מכיוון שקיימת מחלוקת בין הצדדים בנוגע לגובה החוב, ומכיוון שכב' הרשם לאחר שבחן את חוות דעת המומחים מטעמם קבע בהחלטתו מיום 25.8.08 כי גובה החוב ייקבע על ידי מומחה ולכן מינה מומחה מטעמו לעשות חישוב על מנת לקצוב את גובה החוב, היה מקום לעכב את מכירת הדירה.

עוד נטען בבקשה כי ההחלטה אותה תוקף המבקש בבקשתו מביאה למצב אבסורד שבו יפונו יורשי המנוח מביתם בגין חוב שהיקפו אינו ברור.

לפיכך, בקשו יורשי המבקש לשנות את החלטת כב' הרשם ולעכב את הליכי המימוש והפינוי בתיק זה עד אשר תינתן חוות המומחה בצירוף גביית החוב בתיק ההוצל"פ ו/או עד אשר יוכרע ערעורו של המבקש בגין טענת הקיזוז שיש בידיו.

טענות המשיבים

4.         המשיבים מתנגדים לבקשה וטוענים שיש לדחותה על הסף או לגופה. ביום 6.3.02 מונה המשיב 2 על ידי רשם ההוצל"פ ככונס נכסים על 5 טירות קוטג' ריקות ופנויות ובהם הדירה החמישית נשוא הדיון.  במרוצת השנים שחלפו נמכרו שלוש דירות מתוך החמש במחיר ממוצע של 250 אלף דולר לכל דירה. הדירה הרביעית נמכרה מרצון ,עלי ידי החייב אברהם גוטמן ז"ל, גם כן בסכום של 250 אלף דולר כאשר המכירה קיבלה את אישורו של רשם ההוצל"פ.

הדירה החמישית, היא דירת מגוריו של המנוח (להלן: "הדירה"), לא נמכרה מכיוון שהמנוח שהיה מבוגר מאוד הסכים עם המשיב 1 שלא לפנותו כל עוד קיים סכסוך כספי בינו לבין הבנק. המנוח הגיש תביעה נגד הבנק ונגד הקבלן שבנה את הקוטג'ים על סכום של 1.5  מיליון ש"ח. התביעה נדחתה על ידי בית המשפט השלום והוגש ערעור לבית משפט המחוזי.

            בינתיים נפטר המנוח. ביצועו של פסק הדין שדחה את התביעה לא עוכב. בנוסף,  נושה אחר של החייב, עו"ד אבנר עשת, הטיל עיקול על הדירה החמישית בגין סכום חוב של 550,000 ש"ח. משכך, ביקש הבנק, המשיב 1, ביום 21.12.08 לתפוס חזקה בדירה המשועבדת. בקשה זו אושרה ביום 23.12.08 ע"י ראש ההוצל"פ אולם לאור בקשת בתו של המנוח ביום 7.1.09 עוכבו הליכי המימוש בתיק. חובותיו של המנוח לבנק הסתכמו בחודש ינואר 2009 בסכום כולל של 1.615 מיליון ש"ח, לא כולל שכר טרחה והוצאות. הבנק הגיש פעם נוספת בקשה נוספת לתפיסת החזקה והבקשה נעתרה על ידי רשם ההוצל"פ ועליה הוגשה בר"ע נשוא תיק זה.

דיון

5.         שקלתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים והגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה למתן רשות ערעור להידחות. להלן אנמק מסקנתי זו.

תחום המחלוקת לעניין גובה החוב נע בין 903,247 ש"ח לבין 686,312 ש"ח. על מחלוקת זו ניתן ללמוד בעיון בחוות דעתו של רו"ח גיא מטעם הבנק (נספח ב' לתגובה) לפיו סכום החוב ליום 18.5.05 על סך 903,247 ש"ח ולעומתו על פי חוות דעת רו"ח עופר וקסלר (נספח ג' לתגובה) יתרת החוב ליום 2.2.05 צריכה הייתה לעמוד על סך 686,312 ש"ח.

על רקע מחלוקת זו מינה כב' הרשם רו"ח מטעמו שיכריע מהו גובה חוב.